אחריות מנהלים ונושאי משרה באלכ"רים

חוק העמותות, התש"מ-1980 (להלן: "חוק העמותות") אינו מגדיר כלל מיהו "נושא משרה" בעמותה. לעומתו, חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") מגדיר גם מיהו דירקטור (חבר בדירקטוריון של חברה), וגם מיהו נושא משרה בחברה (מנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, משנה למנכ"ל, סגן מנכ"ל, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל).

במאמר זה נעסוק באחריות ובחובות הזהירות המוטלות על חברי ועד בעמותה ועל דירקטורים בחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

בעוד שחוק העמותות מסתפק באמירה כללית לפיה "על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית", חוק החברות מגדיר היטב את אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה. פסיקת בית המשפט רואה את חובות האמון, המיומנות והזהירות המוטלות על דירקטורים ונושאי משרה בחברה, כחלות גם על חברי הועד המנהל של עמותה.

בנוסף חשוב לציין, כי בנושאים שונים קיימת אחריות לדירקטורים, חברי ועד ונושאי משרה באלכ"רים גם מכח חוקים אחרים.

ניתן לחלק את החובות המוטלות על נושאי משרה לשני סוגים עיקריים: חובת זהירות וחובת אמונים.

חובת זהירות הינה חובתו של נושא משרה לפעול באותה רמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, לרבות נקיטה באמצעים סבירים לקבלת כל המידע הנדרש על הפעילות והפעולות המובאות לאישורו או לצורך פעולה שהוא נוקט בה.

מכאן עולה, כי חבר הועד או הדירקטור חייב להיות נוכח בישיבות הועד או הדירקטוריון, לקבל מידע מראש על סדר היום של הישיבות ולהתכונן לדיון בנושאים המועלים בהן, לבקש לקבל חומר שיסייע לו להתכונן לישיבות ולעיין בחומר כזה לפני הישיבה, לשאול את השאלות ולברר את הנושאים הטעונים בירור מבחינתו, ולהגיע להחלטה בישיבה על בסיס המידע שהיה נחוץ לקבלת אותה החלטה. יודגש כי טעות בשיקול הדעת של חבר הועד או הדירקטור, שהביאה אותו לקבל החלטה שגויה, אינה מהווה כשלעצמה הפרת חובת הזהירות, כל עוד חבר הועד או הדירקטור הגיע להחלטה כשהוא מוכן כראוי, כפי שצויין לעיל.

חובת אמונים הינה חובה המוטלת על נושא משרה לנהוג בתום לב ולפעול לטובת העמותה או החל"צ, תוך המנעות מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בועד או בדירקטוריון לבין תפקידיו האחרים או ענייניו האישיים, וכן המנעות מתחרות עם העמותה או החל"צ, המנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של העמותה או החל"צ לשם השגת טובת הנאה אישית, וכן חובת גילוי כלפי החברה של כל אינטרס אישי כאמור.

נוסף על החובות הבסיסיות והכלליות של חברי הועד המנהל של העמותה וחברי דירקטוריון החל"צ, מוטלות עליהם חובות כלליות על פי חוקים וכללים נוספים, החל מחובות אדמיניסטרטיביות – חובות ניהול פנקסים, קיום נהלים, דיווח לרשם וכיוצ"ב, דרך חובות מתחום הניהול התקין הנוגעות לתשלומי גמולים ושכר, שמירה על יחס הוצאות הנהלה וכלליות מסך מחזורה של העמותה, העברה לעמותות אחרות וכיוצ"ב, חובות מתחום דיני המיסים, בעיקר בתחום הרישום והדיווח, וכלה באחריות אזרחית ופלילית של חברי הועד, הדירקטורים ו/או נושאי המשרה.

מכח חוק העמותות, חוק החברות וכללי ניהול תקין, מוטלת על חברי הועד, הדירקטורים ונושאי המשרה אחריות אישית לפעילות החורגת ממטרות הארגון, אחריות למניעת חלוקה אסורה של רווחים ולמניעת העברת נכסים בלתי תקינה וכן אחריות לתשלום שכר מעבר למותר.

במסגרת האחריות האזרחית חשוב לציין אחריות נזיקית כלפי צד שלישי בשל רשלנות או הפרת חובה חקוקה.

במסגרת האחריות הפלילית חשוב לציין את האפשרות להטלת קנסות מינהליים הן על עמותות או חל"צ והן על חברי הועד או הדירקטוריון שלהן וכן את האפשרות לענישה פלילית בגין מסירת מידע כוזב, עבירות מרמה ועבירות של אחריות קפידה, שעליהן ניתן להטיל קנסות. מובן שאותם חברי ועד, דירקטורים ונושאי משרה נושאים באחריות על פי חוק העונשין, תשל"ז-1977 בגין עבירות של נושאי משרה כגון רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד, ועוד, וכן באחריות על פי שורה של חוקים המטילים אחריות אישית על נושאי משרה, כגון חוק התכנון והבניה, פקודת מס הכנסה, ואחרים.

במסגרת תיקון מס' 10 לחוק העמותות, המקביל במהותו לתיקון 6 לחוק החברות, נוספה האפשרות להפרע מנכסיו האישיים של חברי הועד המנהל, הדירקטורים, נושאי משרה ומורשי חתימה, בדרך של הרמת מסך ההתאגדות וחיוב אישי של בעל התפקיד בתוצאות מחדלי הארגון.

2017-09-18T03:45:44+00:00 By |עמותות ומלכרים|