מוסדות העמותה וסמכויותיהם, ואחריות חברי הועד 1. כללי: פעילותה של עמותה מוסדרת בחוק העמותות תש"ם – 1980 (להלן: "החוק"). החוק, למרות שנחקק יחסית מאוחר, בשנת 1980, ולמרות שבמהלך השנים הוכנסו בו תיקונים, נתפס כלאקוני וכלא מספק תשובה לשאלות בסיסיות רבות הקשורות בעמותות ובכללן בנושא אחריותם של נושאי משרה בעמותות. במסגרת הביקורת שהוטחה כלפיו נאמר, בין השאר, כי כאשר חוקק,
דין התקנון כהגדרתו עפ"י סעיף 9 לחוק העמותות תש"ם – 1980 (להלן: "החוק") "כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם", על כל משתמע מכך. ככזה מוטלות עליו כל הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, לרבות, ובעיקר, החובה הבסיסית העוברת כחוט השני בחוק החוזים, ואשר ניתן לה ביטוי מקיף ביותר בפסיקה, והיא - החובה לנהוג בתום
חוק העמותות, התש"מ-1980 (להלן: "חוק העמותות") אינו מגדיר כלל מיהו "נושא משרה" בעמותה. לעומתו, חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") מגדיר גם מיהו דירקטור (חבר בדירקטוריון של חברה), וגם מיהו נושא משרה בחברה (מנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, משנה למנכ"ל, סגן מנכ"ל, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל). במאמר זה
החוק מחייב תאגידים מכל סוג שהוא (חברה, עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית) לקיים אורגנים / מוסדות מסויימים, ומאפשר להם לקיים אורגנים נוספים, על פי שיקול דעתם. במאמר זה נסקור את האורגנים המחוייבים על פי חוק בעמותה ובחברה לתועלת הציבור (חל"צ), ונעמוד על ההבדלים ביניהם.