דיני עמותות: מוסדות העמותה וסמכויותיהם; אחריות חברי הועד

מוסדות העמותה וסמכויותיהם, ואחריות חברי הועד

1.         כללי:

פעילותה של עמותה מוסדרת בחוק העמותות תש"ם – 1980 (להלן: "החוק").

החוק, למרות שנחקק יחסית מאוחר, בשנת 1980, ולמרות שבמהלך השנים הוכנסו בו תיקונים, נתפס כלאקוני וכלא מספק תשובה לשאלות בסיסיות רבות הקשורות בעמותות ובכללן בנושא אחריותם של נושאי משרה בעמותות. במסגרת הביקורת שהוטחה כלפיו נאמר, בין השאר, כי כאשר חוקק, ראה המחוקק לנגד עיניו התאגדויות חוקיות של גופים קטנים, כגון: ועד בית או בית כנסת וכד', ועל כן, מן הסתם אין הוא יכול לספק מענה הולם לגופים גדולים בעלי היקף פעילות כספית גדול,  אשר התאגדו כעמותות, ואשר מעסיקים אלפי מתנדבים ומאות בעלי משרות.

את החסר בהקשר זה ממלא רשם העמותות בעזרת הנחיות והוראות, לעיתים מכבידות, למורת רוחן של העמותות.

2.         האסיפה כללית:

2.1       מהווה את ההתכנסות של כל חברי העמותה;

2.2       כינוסה במועד הקבוע בתקנון העמותה ולא פחות מפעם בשנה;

2.3       הועד רשאי לכנס בכל עת אסיפה כללית שלא מן המניין וחייב לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הבקורת, של הגוף המבקר או של עשירית מכלל חברי העמותה.

2.4       עמותה שלה יותר מ-200 חברים רשאית להסכים בתקנונה על כינוס אסיפה כללית בדרך של כינוס נציגים, אשר ייבחרו ע"י כלל חברי העמותה. שיטת ואופן בחירת הנציגים ייקבעו ע"י האסיפה הכללית;

2.5       ההחלטות באסיפה הכללית מתקבלות ברוב רגיל, אלא אם נקבע בתקנון רוב מיוחד בעניין מסויים ;

2.6       לכל חבר קול אחד. ניתן לקבוע בתקנון הוראות בדבר הצבעה באמצעות מיופה כח;

2.7       עמותה רשאית לקבוע בתקנונה שניתן לקבל החלטות שלא בדרך של כינוס האסיפה הכללית, כי אם בחתימת כל חברי העמותה, למעט בעניין תיקון שם העמותה, תקנונה ומטרותיה (ס' 11 לחוק), הוראות הנוגעות לדו"ח הכספי (ס' 36 לחוק) ופירוק מרצון     (ס' 43 לחוק);

2.8       לאסיפה כללית ייבחר יו"ר וינוהל פרוטוקול; פרוטוקול חתום בידי יושב ראש האסיפה יהווה ראיה לכאורה לתכנו ולכשרות כינוס האסיפה, ניהולה וקבלת החלטותיה.

2.9       סמכויות האסיפה הכללית:

2.9.1     למנות את חברי הועד, אלא אם נקבע בתקנון שהם ימונו ע"י גוף אחר;

2.9.2     להעביר את הועד או חבר ועד מתפקידו. הפיטורים ייכנסו לתוקף עם מינויו של ועד אחר;

2.9.3     לקבוע שישולם שכר לחבר/י ועד ולהחליט על גובה השכר במגבלות הקבועות בחוק;

2.9.4     להחליט על מינוי רו"ח או גוף מבקר אחר לעמותה, שיאושר ע"י הרשם, במקום ועדת ביקורת;

2.9.5     למנות את ועדת הביקורת או הגוף המבקר של העמותה, ובנוסף גם רו"ח באותן עמותות שבהן יש חובה לעשות כן עפ"י החוק – בהתאם לתקרת המחזור הכספי הקבועה בחוק (כ-1,700,000 נכון ל-2006);

2.9.6     לקבוע את שכרו של רוה"ח;

2.9.7     לאשר שינוי שם, תקנון או מטרות העמותה;

2.9.8     לאשר את הדו"חות הכספיים של העמותה;

2.9.9     לשמוע את מסקנות ועדת הביקורת בדבר הבדיקות שערכה בעמותה, כמוגדר בחוק, ולאשר אותן, לרבות לגבי הדו"ח המילולי;

2.9.10   לשמוע את דו"ח הועד בדבר פעילות העמותה ולאשר אותו;

2.9.11   לקבל החלטה בדבר פירוק העמותה;

3.         סייגים להתמנות כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת:

3.1       לא ישמש אדם כחבר ועדת ביקורת וכחבר ועד העמותה בו זמנית;

3.2      לא ישמש כחבר ועדת ביקורת או כחבר ועד:

א.  מי שאינו חבר העמותה;

ב.  מי שנותן שירותים לעמותה בשכר שלא כחבר הועד או כחבר ועדת הבקורת. נותן שירותים בשכר כאמור לא ישמש גם כגוף מבקר אחר של העמותה.

ג.  קטין או מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל;

ד.  מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיפים 290 עד 297 ו-414 עד 438 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, או בעבירה אחרת שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

ה. תאגיד – יובהר שתאגיד יכול להיות חבר בעמותה אך לא חבר ועד או חבר ועדת ביקורת. לעומת זאת, נציג של אותו תאגיד החבר בעמותה יכול לכהן כחבר הועד של העמותה גם אם הוא אישית אינו חבר בעמותה.

4.         תפקידי ועדת הביקורת או הגוף המבקר:

4.1       לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה למטרותיה;

4.2       לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון;

4.3       לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד;

4.4       להציע לוועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה;

4.5       לבדוק את ענייניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה;

4.6       לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה;

4.7       להביא לפני הוועד והאסיפה הכללית את מסקנותיה בדיקותיה כאמור לעיל לרבות לגבי הדו"ח הכספי ולגבי הדו"ח המילולי;

5.        ועד  העמותה:

הועד הוא למעשה הגוף המנהל של העמותה. החוק מעניק לו סמכות שיורית, כאשר הוא שם בידיו את כל התפקידים שלא הוענקו לגופים האחרים בעמותה. התיקון משנת תשס"ז הוסיף תפקיד מוגדר לועד – החובה להכין אחת לשנה דו"ח מילולי שעקרו פרוט הפעולות העקריות שבוצעה העמותה במהלך השנים וכן הצהרות נוספות לגבי נושאים אחרים הקשורים בנוהל התקין של העמותה. היישום היום יומי של מטרות העמותה מצוי בפועל בידי הועד. קיימת מן הסתם קורולציה ישירה בין אופן הניהול לבין ההצלחה ביישום המטרות. ככל שהניהול יהיה טוב ויעיל יותר, כן תוכל העמותה לזקוף לזכותה הישגים בהגשמת יעדיה.

יחד עם זאת, קשה להשוות את האחריות המוטלת על חברי הועד בעמותה לזו של הדירקטורים בחברות מסחריות או בחברות ציבוריות. לועד העמותה אחריות ליישום מטרות העמותה – ביצוע משימה חברתית, כמוגדר בתקנונה. לדירקטורים בחברה אחריות, בנוסף, לגידול ברווחים ולשמירה על ההישגים הכספיים של החברה.

חלק גדול מבעלי התפקידים בעמותות הם מתנדבים, לעומת נושאי המשרה בחברות הנהנים משכר והטבות למיניהן.

בכל הקשור לחובות חברי הועד מסתפק החוק באמירה הכוללנית ביותר בסעיף 27 שבו: "על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית" – ולא מעבר לכך.

החלק הראשון של הסעיף מטיל על חבר הועד אחריות כלפי העמותה: "לפעול לטובת העמותה";

חלקו השני של הסעיף, אם כי נתפס כהמשכו הטבעי של החלק הראשון, ממסד את החבות כלפי חברי העמותה, אותם אלה שמזדהים עם מטרותיה ותקנונה ואשר תרמו באופן הצבעתם באסיפה הכללית לקבלתן של החלטות אלה או אחרות.

יחד עם זאת, אין החוק מגדיר מהי "טובת העמותה", לעומת חוק החברות, שבו אנו מוצאים הגדרה מפורשת ל"תכלית החברה". הלאקוניות שבהגדרה כשלעצמה מלמדת על אחריות פחותה של חברי הועד המנהל בעמותה, לעומת הדירקטורים בחברה ולו אף בחברה לתועלת הציבור.

בפסק דין קוסוי קבע בית המשפט העליון, כי "כוח ללא אחריות משול להפקרות". קביעה זו עומדת בבסיס הדעה הרווחת, שלמרות לשון החוק הלאקונית, יש להחיל על חברי ועד העמותה את חובות הזהירות, המיומנות והאמונים הקיימת לגבי דירקטורים בחברות. הטלת חובות כאמור תביא להקפדת יתר על כללי מינהל תקין בעמותות: שיתוף נאות של חברי הועד  ע"י מי שפועל כמנכ"ל העמותה; קיום קשר עם מבקר הפנים; מניעת ניגוד אינטרסים; בקרה על הדו"חות הכספיים; שקיפות ברישום פרוטוקולים;  הקפדה על התנהלות במסגרת החוק בכל הנוגע לקיומן של ישיבות הועד, קבלות החלטות כדין, ביצוע מינויים כנדרש וכד';  הקפדה על קבלת ייעוץ בלתי תלוי וכיוצא באלה פעולות המתבקשות במסגרת ניהול תקין.

אחריותם של חברי ועד הנושאים בתפקידים ספציפיים תיבחן לאור מהות התפקידים. כמובן שהגדרת התפקיד תוחמת את גבולות האחריות.

שני סייגים לאחריותו של חבר ועד: האחד – שלא ידע על ביצוע העבירה או הפעולה בניגוד לחוק, והשני – שעשה כל שיכול היה לעשות במסגרת תפקידו כדי למנוע את ביצועה. מעשיו יבחנו במבחן האדם הסביר.

6.         זכויות וחובות חברי עמותה:

לא ניתן לסיים מבלי להתייחס בקצרה גם לחברי העמותה.

אין ספק שהחובה לפעול לטובת העמותה היא גם של החבר הבודד, גם אם אינו משמש כחבר ועד העמותה או אינו ממלא בה תפקיד כלשהו. בהיותו נטול תפקידים הוא יהיה משוחרר מהאחריות המוטלת על כתפיו של חבר ועד, אך עדיין מוטלת אליו החובה המוסרית שלא לחבל ביישום מטרות העמותה או בהתנהלותה.

מצורת התאגדותה של העמותה, שלא למטרת חלוקת רווח בין חבריה, נובע האיסור על חבריה ליטול מרווחי העמותה. חבר העמותה יכול למלא תפקיד בשכר בעמותה, במגבלות הקבועות בחוק, אך לא ליהנות מרווחיה.

הפרת חובות יכולה לגרור אחריה קבלת החלטה בדבר הפסקת חברותו של החבר בעמותה, מעבר להליכים אחרים על פי חוק, ככל שמדובר בעבירה פלילית או היוצרת בסיס לתביעה אזרחית נגדו.

חובתו הראשונית של החבר החובקת בתוכה גם את זכותו העיקרית הינה  ההשתתפות בישיבות האסיפה הכללית וההצבעה בה. בדרך זו הוא נוטל חלק פעיל בקבלת ההחלטות בעמותה.

האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי פרטני אנא פנו אלינו למשרדנו בטל:  03-5444860